אמנם חסכתי מכולם פוסטים משתפכים באינסטגרם ובפייסבוק של סיכומי שנה, סיכומי עשור א-לה חיים שכאלה אבל זה שחמקתם ממני בפייסבוק, לא אומר שתצליחו לחמוק ממני גם כאן כי בשביל מה פתחתי בלוג אם לא בשביל ללהג את כל הגיגי. חלומותי והחלטותי? אז אם כבר הגעתם עד הלום וגם אם עייפתם מהחלטות, הצהרות וסיכומים מציעה להכין עוד כוס קפה, או למזוג עוד כוס יין, או קפה ואז יין ולהתלוות אלי למסע קריאה של שתי דקות עם קומץ החלטות חשובות וגם אופנה משובחת וצילומים מרהיבים והפעם במלון הבוטיק A23 שאירח אותנו למופת בסשן הצילומים הזה. 

להפסיק להשוות, להפסיק לקנא, לגלוש פחות, להפגש יותר 

רק על עצמי לספר ידעתי – או בעברית מדוברת – להפסיק לבחון את עצמי בהשוואה לאחרים

אומרים שהעידן הנוכחי שבו כולנו חיים ברשתות החברתיות הרבה יותר מאשר מחוצה להן, הוא עידן שבו אנשים מדוכאים מאי פעם ומרגישים שהחיים שלהם לא טובים, מוצלחים, זוהרים כמו אלה שהם רואים אצל חבריהם בפייסבוק ובאינסטגרם. בכל הנוגע אלי אני יכולה לספר במלוא הכנות שהרשתות לא שינו אצלי דבר, ולא משום היותי גורו לשלמות עצמית אלא מהסיבה ההפוכה: מאז ומעולם הייתי קנאית להחריד. תמיד קינאתי בסביבתי: בתלמידות היותר טובות, בבנות היותר מקובלות, ביפות, בגבוהות, ברזות, במצחיקות, בקיצור, בכולן. הקנאה נותרה כשהייתה רק המדיום השתנה. 

עם השנים למדתי לרסן את אותה מפלצת ירקרקה ולמדתי להבין שדברים הם לא כמו שהם נראים ושגם לאישה הכי מוכשרת, חכמה, יפה וגבוהה יש בעיות כמו של בני אדם. אבל אל תתנו לתובנת היודה להטעות כי כשיצאתי לחיי העצמאות בשנת 2019 החרדות והקשיים שימשו כר פורה למפלצת ירוקת הראש שהתעוררה בשמחה משינת החורף שלה ופתאום כל מה שראיתי מנגד עיני הוא את כל אותן בלוגריות שהתחילו הרבה אחרי אבל הפכו לעסק מצליח, את כל אותן נשים באינסטגרם שרק פתחו חשבון ועקפו אותי בסיבוב ואת כל אותן עצמאיות שרק הצהירו שהן החליטו להגשים חלום ולצאת לעצמאות וחודש אחרי כבר מתייעצות על המעבר מעוסקת פטורה לעוסקת מורשית….

השנה אני מאחלת לעצמי להפסיק למדוד את ההצלחה שלי אל מול אחרות ולהזכיר לעצמי שלכל עסק יש את הקצב שלו ושהצלחה של עסק אחד לא אומרת שום דבר על העסק שלי. ביחד עם זה אני מאחלת לעצמי להתחיל גם להאמין בזה….

לחיות חיים ירוקים יותר

בשנים האחרונות אני מתמקדת בבלוג בכתיבה והצגה של אופנה איטית, השראות המינימליזם היפני בעיצוב וצמצום הצריכה של מה שמכונה "אופנה מהירה" – אופנת רשתות זולות שנחשבת אחד המזהמים הגדולים של הסביבה ולרוב גם מיוצרת במדינות שאין בהן הקפדה ופיקוח על תנאי עבודה הוגנים. השלב הבא באבולוציה הירוקה שלי הוא שינוי בהרגלי הצריכה ובעיקר צמצום הצריכה של מוצרים חד פעמיים. יריית הפתיחה שלי הייתה סקירת ההתנסות הראשונה שלי בתחתוני מחזור רב פעמיים והשנה אני מתכננת להפחית יותר ויותר את השימוש במוצרים חד פעמיים ומוצרים לא מתכלים. 

חלק מהשינויים שעשינו בבית הוא מעבר לסבונים מוצקים (כדי לצמצם את השימוש בבקבוקי הפלסטיק), מעבר לקשים רב פעמיים והפסקת השימוש בסבון הכחול הזה לשירותים כי אחרי שקראתי עד כמה הכימיכלים שיש בו מזהמים את מי הביוב חשכו עיני. בהמשך מתכננת להתנסות, לסקר ולשתף אתכם הקוראים גם בשימוש בשמפו ומרכך מוצקים, קוסמטיקה אורגנית שמגיעה בכלים מחומרים ממוחזרים ועוד הזרוע נטויה. אם הנושא קרוב לליבכם, צפו להצפה בשנת 2020 ומזמינה להצטרף לרשימת הדיוור של "תלתלים" (כאן למטה בסוף הפוסט בחלונית ההרשמה) כדי שלא לפספס את הסקירות האלה. ובזה תמו 30 שניות של למה כדאי להרשם לניוזלטר שלי ;-).

לצאת מהריבוע

לפני כמה חודשים הוצאתי מהארון את הקשיים שאני חווה כעצמאית במסגרת פוסט חושפני בשם "בלוז לחיי העצמאות". אחד הדברים עליהם כתבתי ושהפתיעו אותי במיוחד הוא הבדידות. נועדנו לחיות בעדר והמעבר החד מלקום כל בוקר, להתלבש מעט מוגזם בדיוק כפי שאני אוהבת ולהגיע למקום מלא אנשים בגילאים דומים לשלי ללקום בבוקר, להישאר עם טרנינג ולראות אנשים רק דרך הפייסבוק והריבוע שבפיד האינסטגרם היה חד וקשה, ואיתו הגיעה גם תחושת דכדוך גדולה. השבוע קרה אירוע שהזכיר לי שוב עד כמה הרשת לא חייבת ליצור דכדוך אלא יכולה ליצור חיבור והכל בזכות קהילת אינסטגרם ישראל שארגנה אירוע חברי וכייפי במסגרתו נפגשנו 7 צלמים מוכשרים ו-8 מצטלמים מוכשרים לסשן צבעוני ושמח במיוחד שכלל כשרון, הומור, קפה ופחממות.  

בזכות האירוע פגשתי לראשונה מחוץ לריבוע האינטוש אנשים מוכשרים ומקסימים שאחרי חלקם אני עוקבת כבר שנים ושמחתי לגלות שמאחורי פיד האינסטגרם היפה של כל אחד מהם, עומד אדם יפה הרבה יותר. 

את התזכורת הזאת אני לוקחת איתי היישר ל-2020 ומבטיחה לעצמי שלא להסתפק בתגובות בנות ארבע מילים ולהוציא את עצמי מהריבוע לכמה שיותר מפגשים שבהם אפשר להסתכל האחד לשני בעיניים. 

להתפרנס בכבוד

בשנה שחלפה כתבתי ושיתפתי (שלא לומר אכלתי תראש 😉 ) שוב ושוב על ההחלטה שלי לצאת לעצמאות ולהיות בלוגרית ומומחית תוכן וקריאייטיב במשרה מלאה. אז אחרי שעברתי את ההלם הראשוני של המעבר לחיי העצמאות, ואחרי שהתרגלתי לשנן כל בוקר את ברכת השפע, ברכת המודה אני, ברכת הכרת התודה וכל אמונה תפלה אחרת שטרם הוכח שהיא מועילה, וטרם הוכח שהיא מזיקה ;-), הגיע הזמן לעבור לרמה הבאה של ייצור הכנסות משמעותיות. 

אז אמנם ההחלטה להרוויח כסף ובעיקר, הרצון היו שם גם קודם אבל ההחלטה החדשה היא לשתף גם אתכם הקוראים בשלל השירותים והמוצרים שבאמתחתי המעוצבת ולבקש את עזרתכם בהפצתם הלאה ובחיבור לאלו שמחפשים בדיוק את מה שלי יש להציע. 

מעצבים ומעצבות אופנה

בתור מי שניחנה בכוח העל לאהוב וללבוש כמעט כל סגנון אופנתי שקיים, החיבור שלי למעצבי אופנה ובוטיקים קטנים הוא טבעי. אני מחפשת מעצבים ומעצבות או בעלי בוטיקים יחודיים שירצו לעבוד איתי שזה אומר שאשלב אותם בהפקות שאני עושה, אצייד אותם בבנק תמונות לשימושם ואציג אותם בשלל המדיות שלי. 

חיבור אפשרי נוסף הוא למעצבים שרוצים לשלב בצילומי הקטלוגים שלהם גם מודליסטיות שהן לא דוגמניות קלאסיות ומייצגות בגיל ומימדי הגוף בצורה הרבה יותר מדויקת את הלקוחה הממוצעת שלהם. לאחרונה זכיתי להצטלם לצילומי קולקציית הביכורים המשגעת של מעצבת חתרנית וכשרונית ALEXANDRA והיה לי העונג והזכות. 

שלל סדנאות

הנה שתי עובדות מפתיעות עלי: 1. הייתי טכנופובית גמורה והייתי מהאחרונות שהצטרפו לפייסבוק. 2. הייתי לא פוטוגנית בעליל. ואת שני הדברים האלה, למדתי תוך כדי תנועה עד שהפכתי למומחית של ממש. היכולת לעמוד מול מצלמה ולאהוב את זה היא יכולת חשובה בעידן הנוכחי ובקרב עצמאים היא חשובה אפילו יותר כי כל בעל עסק קטן יודע שהדרך ללקוחות עוברת דרך תמונות של עצמנו עם פוסטים אישיים מהסוג שגורם לאנשים להתחבר אלינו. לרובנו היחסים עם מצלמה הם יחסים מורכבים ומתוך הדרך שאני עברתי הבנתי שגם כאן מדובר בטכניקה ואין דבר כזה "לא פוטוגנית". כל אחת יכולה להפוך להיות פוטוגנית רק שלפעמים צריך קצת עזרה. מהמקום הזה יצרתי סדנה שנקראת "הצד הפוטוגני שלי" סדנה מעשית בשיתוף צלמת אופנה ותדמית ומאפרת שכוללת סשנים צילומים אישיים אחת על אחת עד שכל אחת מוצאת את הצד הפוטוגני שלה ואין מישהי שאין לה כזה ;-). 

ייעוץ אישי

בחודש דצמבר האחרון הבלוג שלי חגג בלוגולדת 6 (ייאי) ובמהלך השנים האלה עברתי טרנספורמציה מטכנופובית גמורה שלא יודעת איך להזמין אנשים לעשות לעמוד שלה "לייק" לחיית רשת של ממש. זה המקום לספר על השירות החדש שלי שקיבל את השם החינני "קולעת לרשת" ובמסגרתו אני עוברת על כל הנכסים הדיגיטלים של העסק ובודקת אם השימוש שלו בעסק נכון, אם הוא ממצה את הפוטנציאל שהרשת מציעה לנו לצמוח באופן אורגני, אם התוכן המילולי והויזואלי שלו מספיק טוב ואם הקול וה"אני מאמין" שלו עוברים כמו שצריך ברשתות. 

שירותי תוכן

אוהבים את איך שאני כותבת או מכירים מישהו אחר שיאהב? מחפשים מישהו שיכתוב לכם בלוג לאתר, פוסטים לפייסבוק או כתבת תדמית? ואולי עייפתם מלנסות לייצר פיד אינסטגרם יפה ואחיד ובא לכם שירות שבו תקבלו כל חודש תשיעיית תמונות יפות וערוכות מוכנות להעלאה? אז כדברי הראפר, המשורר ואיש הפואטרי סלאם ג'ימבו ג'יי "לזה אני אומר דיגידיבום". או בעברית ספרותית הנני!

הרצאות בנושא חיסכון פנסיוני

על אף שמאז ומעולם כתיבה הייתה חלק בלתי נפרד מעולמי החל מיצירת המופת הראשונה שכתבתי בכיתה ב' השיר "פרח פרח לי אורח", כשסיימתי את הצבא בשנת 2000 והצטרפתי לאוכלוסיית הסטודנטים עולמות הדיגיטל עוד לא היו קיימים. לכן רתמתי את חיבתי לכתיבה למקצוע שנראה לי הקרוב ביותר לסופרת ופניתי ללימודי משפטים. המסלול המקצועי הזה הביא אותי לחברת מנורה מבטחים פנסיה וגמל שבה היו לי כמה גלגולים כשלבסוף הפכתי למשנה ליועץ המשפטי. 

לפני כמה שנים חלמתי לחבר בין חיבתי הרבה לכתיבה ססגונית לידע יקר הערך שצברתי על נושא הפנסיה, הגמל וההשתלמות ופתחתי בלוג צבעוני על נושא אפור בשם "פנסיה בסטילטו" שמתהדר בכתבות חינניות על פנסיה, גמל, כיסויים ביטוחיים ושאר ירקות לצד הומור וכותרות בצבע ורוד פוקסיה. חוץ מאשר לכתוב על הנושא אני גם מרצה ולכן מחפשת תמיד חיבורים למנהלות רווחה ומשאבי אנוש בארגונים, מתנ"סים, מועצות מקומיות וגם חוגי בית. עוד קצת פרטים על ההרצאה אפשר למצוא כאן ואני מתחייבת להעביר את הנושא בצורה קלילה ומבטיחה לבוא לבושה בפיאטים ;-). 

לצרוך אופנה מקומית בלבד

את ההחלטה הזו אני ממשיכה עוד משנה שעברה ומבין שלל ההחלטות שהצהרתי שנה שעברה והשנה, אין ספק שהיא החביבה עלי ביותר והמועדפת עלי ליישום ;-). עדיף לקנות מעט מייצור מקומי או מבוטיקים קטנים ומיוחדים שמייבאים בגדים שנבחרו בפינצטה מאשר לפרק כרטיס אשראי בסייל בזארה. 

שלא תבינו אותי לא נכון, גם אני נכנסת מעת לעת לאתר של זארה וצדה לפעמים איזה פריט, בדרך כלל כזה שמשלב פיאטים ובכל מה שנוגע לבגדים לילדים שמחליפים מידה מידי עונה אני הולכת על מה שזול אבל כשאני מסתכלת על רוב רובו של הארון שלי אני גאה לומר שהוא מורכב מפריטים מיוחדים שבחרתי אחד אחד בקפידה, שלא תלויים בשום טרנד כזה או אחר וחלקם הולכים איתי כבר קרוב לעשור כי זה היופי באופנה איכותית, על זמנית ותפורה היטב – היא אף פעם לא יוצאת מהאופנה ;-). 

אופנת המעצבים הישראלים המשובחת שבפוסט

אם באופנה ישראלית משובחת עסקינן, אי אפשר שלא להתייחס לבגדים המרהיבים ולתיקים המשגעים שמככבים בתמונות שבפוסט. 

הבגדים המשגעים שבפוסט הם מבוטיק האופנה ELYA, בוטיק מקסים שנמצא ברחוב החצבים 32 בקדימה או בחנות אונליין. הבוטיק הוקם על ידי לי אורון המקסימה והוא נולד יחד עם ההריון הרביעי שלה שהגיע בהפתעה. הגילוי המפתיע הזה גרם לה לחשב מסלול מחדש (בכל זאת, אמא לארבעה….) והיא החליטה לקחת פסק זמן מתפקידי הניהול התובעניים שבהם עבדה. מתוך השקט החדש הזה החליטה לי לפתוח בוטיק לבגדי נשים, הריון והנקה רק של מעצבים ישראלים וכך נולד לו הבוטיק.  

הבוטיק מאגד פריטים של כמה וכמה מעצבים ישראלים וגם צורפות ומעצבות תכשיטים מקומיות והוא ממוקם ברחוב החצבים 32 בקדימה ואת מרבית הפריטים אפשר לרכוש בחנות אונליין שכוללת גם קטגוריית SALE נדיבה עם פריטים בטווח מחירים שבין 89 ש"ח ועד 269 ש"ח. עוד אפשר למצוא את ELYA FASHION בפייסבוק ובאינסטגרם

התיקים היפהפיים שבפוסט הם של מותג התיקים ACHINOAM שכבר הצגתי בבלוג בעבר ושמחתי לחזור ולהציג דגמים חדשים שלא צילמנו בפעם הקודמת כולל הפאוץ' הכחול והיפהפה הזה שאין לי ספק שעמד מנגד עיניה של הקוראת (מותר לאדם לחלום 😉 ) נועה קירל והיווה השראה לשירה "פאוץ'". 

את התיקים המשגעים של ACHINOAM אפשר לרכוש בחנות אונליין שלה. מוזמנות לעקוב גם אחרי עמוד הפייסבוק והאינסטגרם שבהם מבשרת לנו אחינועם עם הנחות, מכירות שהיא צפויה להשתתף בהן ודגמים חדשים שעלו. 

שנמשיך את הרומן?

אני לא אדם של סטוצים אלא של רומן מתמשך ואם את שותפה לתחושתי ובא לך להמשיך את הקשר הנרקם, אשמח אם תצטרפי לרשימת הדיוור של "תלתלים" עוד קצת למטה בלשונית ההרשמה. 

אם תצטרפי תקבלי ממני את הפוסטים החדשים במייל, הודעות על מתנות, הנחות והפתעות ותקבלי סיכוי כפול לכל הגרלה שתשתתפי בה בפינת "הארון השווה שלי"

חוץ מזה אשמח לשמוע מה חשבת על הפוסט כאן למטה בתגובות ואשמח ל"לייק" מפרגן בעמוד הפייסבוק של "תלתלים". ולסיום, האינסטוש המתולתל שלי מרגיש קצת בודד לאחרונה וישמח מאוד לקבל מבקרים ועוקבים חדשים ;-). 

Summary

Copyrighted Image

נגישות

אהבת את מה שקראת?

ואת רוצה לקבל הודעה על כל פוסט חדש

להיות הראשונה לדעת על ההגרלות השוות 

ועל ההנחות שמקבלות באופן בלעדי המנויות לבלוג,

 

הרשמי למועדון תלתלים.

נרשמת בהצלחה. כיף שהצטרפת