לפני כמה שבועות נתקלתי במקרה בתכנית על אופנה ישראלית שנעשתה לרגל חגיגות ה-70 של מדינתנו ובמסגרת התכנית ראיינו אי אלו אושיות אופנה משמעותיות בהיסטורית האופנה הציונית. בין המשתתפים בתכנית התראיין גם מעצב האופנה הותיק גדעון אוברזון שהשנה סגר את בית האופנה שלו שנשא את שמו אחרי 56 שנות פעילות. אוברזון שקיבל את הכינוי ה”זאן פול גוטיה הישראלי” אמר בכתבה את המשפט החינני הבא: עור הגוף של אישה סביב גילאי ה-30 כבר לא נראה כל כך טוב וזה השלב שבו “מתחילים לחפש בשר חדש”. למשמע המשפט סמרו תלתלי והמרדנית הסוררת שבי התחילה לחשוב על תגובה הולמת למשפט ובעיקר צמד המילים “בשר חדש” ובדרכי החיננית (לפחות בעיני עצמי) להלן תשובתי המוחצת ומספר פרות קדושות שהגיע הזמן לשחוט רק בגרסה הצמחונית…

זה לא לגילך, זה לא בשבילך, זה לא מתאים לך – המיתוסים האופנתיים שהגיע הזמן לנפץ

אישה צריכה להתלבש “בהתאם לגילה”

מעת לעת חולפת במוחי המחשבה עד מתי אפזז בעולם עטויה בגדי פיאטים וחצאיות טול מתנפנפות, ומתי זה הופך מחינני לפתטי… בעולם מושלם, המחשבה כלל לא הייתה חולפת בראשי, וכל אחת מאיתנו הייתה מתניידת בעולם איך שהיא רוצה, אישה אישה ופנטזייתה. אבל עולם שבו סמוטריץ’ כשר בממשלת ישראל הוא עולם שרחוק מלהיות מושלם ומשפטים שנזרקים מידי פעם לעברנו כמו “זה לא לגילך” גורמים לנו לחשוב שיש גיל שבו השילוב של גופיית פיאטים ירוקים עם ג’ינס קצר הוא ביג no no. הביטו נא בתמונות ועכשיו נראה אם על אף הגיל, הלבנבנות והצלוליט שרואים ממש מקרוב מיהו המלעיז שיעיז להלעיז….   

אם את לא רזה, לא חטובה ולא שזופה – אל תלכי עם מכנסיים קצרים

כשהטמפרטורות מרקיעות שחקים ואחוזי הלחות מטפסים לגבהים בלתי הגיוניים, מה שקורה כבר אי שם בחודש מאי, מגיע השלב הזה שבו אני עוברת מהשלב של “האם ללבוש מכנסיים קצרים” ל”איזה מכנסיים קצרים”. אלגנטיות בקיץ היא פריבלגיה השמורה למדינות אירופאיות קרירות ומי שרוצה לשמור על שפיות יחסית בעודה מחסלת יתושים בגינה עם הילדים  בחודשי הקיץ החמים, אין לה אלא לאמץ בחום (תרתי משמע) את המכנסיים הקצרים. 

להיוולד שלגיה ג’ינג’ית במדינת השמש הנצחית הוא לא ענין פשוט. מהיום שנולדתי נאלצתי להזהר מהשמש כמו מאש באופן המילולי ביותר. באייטיז נאלצתי להסתובב עם שעון ולצאת מידי שעה להתמרח מפני השמש מה שהוביל אותי לרתיעה טבעית משיזוף, מחופשות בטן גב ומהים במרבית שעות היום.  בילדותי צחקו על היותי “בלתי שזיפה” וכל יציאה החוצה עם רגלי הלבנות הייתה גורפת שלל בדיחות על כך שאני “מסנוורת”. 

חלפו השנים ונזקי השמש החלו אט אט להתברר ובעוד חברי משכבר הימים החלו לגלות את נזקי השמש על האפידרמיס אי שם סביב גיל 25, אני נותרתי צחה כמעט כשלג (בכל זאת, בת 39….).   

אם ילדת והנקת, לעולם לא תוכלי להסתובב בלי חזיה

לפני כמה שנים טובות, בשילהי גילאי ה-20 שלי, כשעוד הייתי רווקה תל אביבית צפיתי באחד ממופעי הסטאנד אפ של כריס רוק. רוק התייחס לאירוע סוער שהיה באותה תקופה: המופע של ג’נט ג’קסון בסופרבול האמריקאי בשנת 2004 במהלכו אירחה את ג’סטין טימברלייק. המופע המדובר כלל קטע מבויים שבו מושך טימברלייק את חולצתה של ג’נט ושדה נחשף לעיני כל. רוק התייחס לאפיזודה וביקר אותה, אבל הביקורת שלו לא התייחסה לעצם האירוע (אירוע שחיסל את הקריירה של ג’קסון, אבל לא השפיע כהוא זה על הקריירה של טימברלייק) אלא לעובדה שג’קסון כבר בת 40 וכדברי רוק (בתרגום חופשי אך לא מידי) “ציצי בן 20 שייך לעולם כולו. ציצי בן 40 שייך רק לבעל”. למרות שבשנת 2005 כשיצא המופע הייתי בת 25 ועדיין לא ידעתי גילנות מהי, המשפט הפריע לי מאוד. והנה, הגעתי לגיל שבו “הציצי שייך לבעל”, שלמרבה השמחה הוא גם הגיל שבו למדתי להשיב לעולם בשתי מילים משנות חיים: FUCK IT!

מכנסיים מתרחבים מתאימים רק לנשים גבוהות מאוד, או רזות מאוד

להלן אישה, לא גבוהה, רזה אבל לא מאוד, שנראית נפלא במכנסיים מתרחבים. לא ככה? 😉

גדעון אוברזון סגר את העסק. אני עדיין פה. רק אומרת…

כשאופנה פוגשת אומנות – שיתוף פעולה עם מוזיאון העיצוב בחולון

הקרדיט ללוקיישנים משמיטי הלסת שבהפקה הזו שמור למוזיאון העיצוב בחולון שאירח אותנו בסשן הצילומים הזה שחיבר בין החללים והתערוכות הנפלאות שבמוזיאון, לעיצוב אופנה. כרגע מוצגת במוזיאון התערוכה “אי זוגי” שמותאמת למבוגרים ולילדים כאחד. התערוכה מבוססת על חילופי רעיונות, רגשות ואינטראקציות תוך התמקדות בתהליכי עיצוב מתוך הדדיות בין לפחות שני אנשים שעובדים, יוצרים ואפילו חיים יחד. 

התערוכה שמתפרשת על פני כמה חללים במוזיאון, מורכבת ממספר רבדים ומחולקת לחמש עבודות שונות. במסגרת העבודות יוצרים האומנים שיח זה עם זה ולעיתים גם איתנו המבקרים. בפוסט הזה הוצגו חלק מהיצירות בתערוכה ובפוסט הבא יוצג חלק נוסף אז יש למה לחכות ואם תרשמי לרשימת הדיוור של “תלתלים” (עוד קצת למטה בקישור) לא תצטרכי לחכות יותר מידי… ;-). 

עוד פרטים על התערוכות במוזיאון תוכלו למצוא באתר המוזיאון וחובבי האומנות יהנו גם מחשבון האינסטגרם הארטיסטי של המוזיאון. 

צילום: ורד פרקש

התכשיטים של המעצבת נטע ליבנה

התכשיטים של מעצבת התכשיטים נטע ליבנה כבר הופיעו פה בבלוג ביחד עם האופנה האיטלקית של בוטיק LUNA שמככבת גם היא כאן, בהפקה צבעונית וססגונית שצולמה לכבוד האביב. קולקציית הקיץ הנוכחית של נטע ליבנה שאותה צילמנו הפעם, מאופיינת בצבעוניות, בנוכחות ואמירה אבל גם רכות ופונקציונאליות. 

את התכשיטים של נטע ליבנה אפשר לרכוש באתר ובחנות אונליין שלה וכדאי לעקוב אחריה גם בפייסבוק ובאינסטגרם ולהתעדכן באירועים ומכירות שבהם היא משתתפת. 

הבגדים של בוטיק LUNA

גם הבגדים של בוטיק LUNA כיכבו בעבר בבלוג בהפקה צבעונית וססגונית כיאה לאופנה שמגיעה אלינו היישר מאיטליה והפעם חיברנו אותה עם האווירה והעיצוב הנפלאים של מוזיאון העיצוב בחולון ומה איטלקי יותר מאשר חיבור בין אדריכלות, אומנות ואופנה? 😉 שרית לוי בעלת הבוטיק נוסעת בעצמה לאיטליה ובוחרת אחד אחד את הפריטים ומביאה כמות מוגבלת מכל אחד מהם כדי למנוע תקרית קלי ברנדה…

הבוטיק LUNA ממוקם בביתה של שרית ברחוב ששת הימים 32 בראשון לציון והוא פתוח (כמעט) בכל יום ושעה, ובעמוד הפייסבוק שלה מפרסמת שרית גם את הימים שבהם פתוח הבוטיק גם בשבתות. חובבות הז’אנר (כלומר, אופנה יפה 😉 ), יהנו לעקוב גם באינסטוש שבו מעלה שרית מידי יום תמונה שלה לבושה באוצרות שבבוטיק. 

אפשר לשמור על קשר?

אם צחקת עד עמקי נשמך, או רק חייכת קלות, או נהנית לפרקים

 

אם את ממש רוצה לקרוא גם את הפוסטים הבאים ולא לפספס גם את ההפקה השניה שנעשתה בשיתוף פעולה של מוזיאון העיצוב בחולון

אם את רוצה להכיר עוד מעצבים ישראלים, לדעת על הנחות, מכירות ומבצעים שווים ולהשתתף בהגרלות שמיועדות לקוראות הבלוג בלבד כמו ההגרלות בפינת “הארון השווה שלי”

בואי ותצטרפי לרשימת הדיוור של “תלתלים”. עוד קצת למטה, תמצאי חלונית להרשמה. 

Copyrighted Image

נגישות

אהבת את מה שקראת?

ואת רוצה לקבל הודעה על כל פוסט חדש

להיות הראשונה לדעת על ההגרלות השוות 

ועל ההנחות שמקבלות באופן בלעדי המנויות לבלוג,

 

הרשמי למועדון תלתלים.

נרשמת בהצלחה. כיף שהצטרפת