להתראות יבנה – רקוויאם פרידה

להתראות יבנה – רקוויאם פרידה

זהו פוסט פרידה. פרידה מיבנה עיר ילדותי, פרידה מהבית שבו גדלתי, פרידה מהילדות והנעורים (כי בגיל 36 באמת שהגיע הזמן...) לפרץ הנוסטלגיה הנוגה אחראי האירוע המכונן במסגרתו נמכר השבוע הבית שבו גדלנו ביבנה ובקיץ הקרוב עובר אבא שלי לתל אביב. אין ספק שמדובר בצעד נכון ורצוי (ובקרוב גם מצוי), אבל לכתבה המלאה
שבט נשים גם יחד

שבט נשים גם יחד

תצביע כל מי שכילדה (וכאישה) חונכה כמה חשוב להיות יפה.  יצביע כל מי שכילד (וכגבר) חונך כמה חשוב להיות יפה.  מהי התוצאה לדעתכם? אמא שלי ייחסה הרבה מאוד חשיבות למראה חיצוני. כולם תמיד דיברו על כמה הייתה אימי יפה בצעירותה ובבית שמעתי לא פעם משפטים תמהים כשמישהי "לא יפה במיוחד" הייתה לכתבה המלאה
אומנות

אומנות

צילום: Doron Ofer לפני כמה שבועות העלתי פה פוסט בשם "ריאליזם" שהיה הסנונית הראשונה המשותפת שלי ושל הצלם המוכשר והמאוד יצירתי דורון עופר. בין אם בגלל התמונות הנפלאות, המיוחדות והבלתי מרוטשות שדורון צילם ובין אם בגלל תוכנו הכנה, עורר הפוסט ענין רב מהרגיל, ואני מצידי רק המתנתי לפעם הבאה לכתבה המלאה
למצוא את שמינית הכוס המלאה

למצוא את שמינית הכוס המלאה

משחזר הגור לשגרה אחרי כמעט שבועיים וחצי בבית (עד המחלה הבאה שתבוא עלינו לטובה) ונראה שהסיפור המבהיל הזה מאחורינו (טפו טפו טפו, חמסה, חמסה, חמסה), אפשר (ורצוי) להחזיר את הציניות למקומה הראוי ולהתמקד גם ברגע קשה שכזה בשמינית הכוס המלאה.  הזנחה עצמית פושעת בית חולים הוא איננו מקום לכתבה המלאה

Copyrighted Image

נגישות